הרב ניסימי- תוכנית מעשית להפחתת תשלומי הורים

נושא תשלומי ההורים מהווה, בצדק רב, אחד הנושאים החשובים ביותר עבור כל משפחה ציונית דתית. עלויות הלימודים עבור המשפחות הן גבוהות, קשות ולעיתים קרובות הן אחד הסעיפים המרכזיים של ההוצאות החודשיות. למשפחה עם מספר ילדים בישיבות תיכוניות, אולפנות או אפילו בית ספר "רגיל" עם תגבור כזה או אחר כמעט ואין סיכוי לשלם את הסכומים הנדרשים מידי שנה. משפחות רבות נאנקות תחת הנטל של התשלומים ועושות ככל שביכולתן כדי לספק לילדיהם חינוך התואם להשקפתן.

לאחרונה גם נפוצה תופעה שבה משפחות מוותרות למעשה על החינוך היקר כל כך ובוחרות בחינוך שפחות מתאים להן, בגלל חוסר יכולת לעמוד בתשלומים, תופעה שיש לה משמעות כפולה- הן ויתור שלא מרצון על חינוך איכותי יותר לילדים מצד המשפחות והן אובדן, נוסף, של נקודת קשר חשובה מאין כמותה עם הציבור העממי- השאיפות המשותפות בתחום החינוך. חינוך איכותי שיתאים לכולם יכול להיות ראש גשר עצום לציבור כולו, אולם כאשר הציבור איננו יכול לעמוד בתשלומים הרי שהמשפחות יבחרו באלטרנטיבות אחרות.

כמועמד לבית היהודי, אני מודע היטב לבעיית גובה תשלומי ההורים וברצוני להציע תוכנית מעשית להפחתת עלויות החינוך והקלה משמעותית על המשפחות. חשוב מאוד לציין שתוכנית זו מופעלת כבר באופן פחות רשמי במוסדות הגרעינים התורניים שאני עומד בראשם ומספקת הקלה חדה בגובה התשלומים. למרות הפחתת התשלום הרי שהתשלומים במוסדות אלו כוללים מגמות לימוד וחינוך חברתי מילא. תוכנית מעשית זו כוללת הנחות משמעותיות למשפחות נזקקות, הנחות של עד שלושים אחוז מהתשלומים לכלל התלמידים וכן פטור מלא למשפחות נזקקות במיוחד.

התוכנית המעשית להקלת תשלומי ההורים כוללת מספר סעיפים-

הסעיף הראשון נוגע להגדלת ההכנסות משלל התומכים שאינם ההורים השולחים את ילדיהם לבתי הספר- הן משרדי הממשלה, הן תורמים והן גופים אחרים. מיצוי גיוס הכספים לחינוך מגופים אלו יכול להביא להגדלת היכולות של הגופים החינוכיים וממילא להקטנת העומס המוטל על המשפחות עצמן. במוסדותינו, בעיקר בשל העובדה שאנו עוסקים גם במשפחות בעלות אמצעים דלים במיוחד, אנו נוהגים גם להיעזר במשפחות אמידות כדי לעזור למשפחות אחרות.

סעיף נוסף נוגע ל"התייעלות חינוכית" של בתי הספר. לא רק התייעלות בתחום הכלכלי הישיר, אלא בניית תוכנית חינוכית שהיא מצד אחד רחבה, עמוקה ומעשירה ומצד שני פשוט עולה פחות. ניתן לעשות זאת! ניתן להסתמך בפעילויות החינוכיות השונות (פעולות ההרחבה) על הצוות המקומי, על העשרות שבאות מהאיזור בו המוסד החינוכי שוכן ומתבססות עליהן, לבנות יותר על טיולי שטח מאשר על "הפעלות" יקרות ובומבסטיות וכדומה. מלבד היתרון החינוכי (!) שיש לגישה זו, הרי שיש בה גם הפחתה משמעותית של העלויות. חסכון מסוג זה יכול לחסוך עלויות עצומות למערכת החינוכית ולהקל באופן וודאי את העול מעל כתפי המשפחות.

אני סבור שבכוחה של תוכנית כזו, שתובל על ידי תוך שיתוף פעולה עם חברי כנסת אכפתיים ומעורבים, לעזור מאוד בהקטנת תשלומי ההורים ולתת מרווחי נשימה חשובים ביותר הן למוסדות החינוכיים, שבעצמם נאבקים בקשיים כלכליים, והן להורים. אולם נדמה שהמסר המרכזי שברצוני להעביר הוא שיש להתמודד ישירות עם נושא תשלומי ההורים, לחשוב "מהשטח" איך ניתן לשנות את המציאות הזו. אנחנו יכולים לזעוק ולקבול על גובה התשלומים, אולם יש לזכור שהעלאת המחירים לא נובעת מרצון לעשיית רווחים מהירה ולכן לא ניתן לפתור אותה בסגנון מהפכת הסולולר האחרונה. חשוב מצד אחד למצוא מקורות מימון חדשים, להתחבר למוסדות החינוכיים ולקשיים שלהם מתוך מחויבות ישירה למשימה עצמה- צריך להקטין את תשלומי ההורים למוסדות החינוך, כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אולם יש לעשות זאת בחכמה ובצורה מבוקרת ומתוך הצעת פתרונות ולא רק הצגת הבעיות.